מכוניות היברידיות – 10 המיתוסים הגדולים
לפני כ – 5 שנים, המכוניות ההיברידיות היו מוצר כמעט ולא ידוע. היום, רכבים המונעים על ידי שילוב בין דלק וחשמל הם הדבר הבא. כמו כל טכנולוגיה חדישה, עד שאינך שם את ידך עליה ובמקרה זה, על ההגה – קשה מאוד לתפוס את ההבדל.
אם הנך מוצא את הפרדת האמת מהמציאות בתחום המכוניות ההיברידיות, אתה לא לבד. החדירה המהירה של ההיברידיות והפיכתן לפופולריות, יצרה לא מעט בלבול ומידע מוטעה בקרב הציבור. רוב מומחי התעשייה צופים את המשך ההתפתחות והגדילה של המכוניות ההיברידיות, המשלבות הנעה של דלק וחשמל, ומעריכים כי עד 2010 ימכרו בין 600,000 ל – 1,000,000 מכוניות היברידיות בארה"ב בלבד. לכן, זה הוא הזמן המתאים לחשוף את עשרת המיתוסים השכיחים ביותר בתחום המכוניות ההיברידיות.
מיתוס 1: עלייך לחבר לחשמל את המכונית ההיברידית
ברגע שהמילה "חשמל" נשמעת, המחשבה הראשונה שעולה בראשנו היא כבלים, חבלים, ושקעים חשמליים. אך המכוניות ההיברידיות של היום אינן צריכות להיות מחוברות לחשמל. מהנדסי רכב פתחו מערכת מתוחכמת ביותר הידועה בשם "שחזור אנרגית בלימה". אנרגיה בדרך כלל הולכת לאיבוד ברגע שהרכב מאט או עוצר ובעזרת המערכת החדישה, האנרגיה מופנת אוטומטית למצברים החשמליים של הרכב. תהליך זה הוא כמובן אוטומטי ולא דורש פעולות מסויימות מהנהג.
חברות הרכב אומנם מסבירות כי אין צורך לחבר את הרכב ההיברדי לחשמל בכדי להטעינו, אך בו בעת הם היו רוצים שכך היה. היכולת לחבר את הרכב לחשמל ולהטעין כמות גדולה של מצברים בשעות הלילה הייתה מבטיחה נסיעה במהלך היום ללא בזבוז ולו טיפה אחת של דלק.
100 קילומטר לליטר דלק? עד כה, מרכיבי המכוניות אינם מתלהבים להביא אפשרות הטענת הרכב ע"י כבלי חשמל אל השוק, בטענה שהמצברים הקיימים כיום בכל מקרה לא יכולים להכיל יותר חשמל. ולכן, עד שאחת מחברות הרכב לא תקח צעד קדימה לפוטנציאל הגדול הטמון בהטענה בכבלי חשמל, ההיברידיות אינן דורשות חיבור לחשמל.
מיתוס 2: המצברים במכונית ההיברידית דורשים החלפה
הדאגה לגבי החלפה יקרה של מצברי המכוניות ההיברידיות ממשיכה להטריד קונים פוטנציאלים רבים. דאגות אלה כמובן אינן מבוססות. כל עוד נשמור על המצבר טעון בין 40% ל – 60% – לא טעון במלואו ולא מרוקן לחלוטין – מרכיבי המכוניות מבטיחים את חייהם הארוכים של מצברי הניקל במכוניות ההיברידיות.
האחריות הסטנדרטית הניתנת על המצברים בהיברידיות ועל חלקים אחרים היא בין 120,000 ועד 160,000 קילומטרים, תלוי ביצרן. אך אין הדבר אומר כי המצברים ישבקו חיים לאחר 160,000. בדיקה שנעשתה הופסקה ברגע שגם לאחר 260,000 קילומטרים נתגלה כי המצברים נשארו כמו חדשים. כמו כן, יש מידע לא מדוייק בנוגע למחירים של מצברים היברדיים חדשים שכן עד היום לא נרכשו מצברים כאלה במכוניות ההיברידיות החדשות.
מיתוס 3: ההיברידיות הן תופעה חדשה
בשנת 1900, חברות רכב אמריקאיות יצרו מכוניות הפועלות על אדים, חשמל ודלק כמעט באותן עלויות. לא לקח הרבה זמן עד שהמהנדסים הבינו כי שילוב בין האנרגיות השונות יכול להיות יעיל. בשנת 1905 מהנדס אמריקאי בשם ה. פייפר, רשם את הפנטנט הראשון על מכונית היברידית (המשלבת בין דלק לחשמל).
עם הופעתו הראשונה של הסטארטר בשנת 1913 – בניית והנעת מנועי דלק הפכה קלה ביותר ומנועי אדים, חשמל והיברידיות נעלמו כליל. 80 השנים הבאות, שאופיינו במחירי נפט זולים נתנו למהנדסי המכוניות תמריץ קל לנסות את האלטרנטיבות שוב.
מחירי הנפט היקרים בשנת 1970, ביחד עם המודעות הגוברת לאיכות הסביבה ולבעיות האקולוגיות הנוצרות עקב פליטות הרכבים, שלחו את המהנדסים בחזרה ללוח השרטוט. מחקרים וניסויים שנערכו ע"י הממשלה וחברות הרכב בשנות ה – 80 וה – 90 הובילו להופעתן המחודשת של המכוניות ההיברידיות בארה"ב בשנת 2000.
מיתוס 4: אנשים רוכשים היברידיות רק בשביל לחסוך כסף על דלק
המכוניות ההיברידיות הן הראשונות ברשימת הרכבים היעילים ביותר בחסכון בדלק. נסיעה למרחקים גדולים יותר עם ליטר דלק אחד ובכך הפחתת ההוצאות הכספיות של בעל המכונית על דלק הוא יתרון הגיוני של המכונית ההיברידית. אך רוכשי המכוניות מתעדפים את החסכון בדלק רק לעיתים רחוקות. מעבר לכך, כמו הביקורת הנשמעת לעיתים על הטכנולוגיה ההיברידית, החסכון בדלק אינו מהותי שכן מכונית היברידית יקרה יותר ממכונית רגילה.
אם כך, אם רכישת מכונית היברידית אינה נעשית במטרה לחסוך כסף, מדוע יותר ויותר רוכשים את ההיברידית? מסיבות רבות: לצמצם את פגיעת הרכב שלהם באיכות הסביבה, לעזור ולהפחית את התמכרות העולם לנפט ואפילו להתרברב קצת בטכנולוגיה החדישה. מי היה הראשון בשכונת המגורים שלכם שרכש טלויזיה צבעונית? מי יהיה הראשון בשכונה שינהג במכונית היברידית?
המכונית בה אתה נוהג שולחת מסר חזק לגבי מי אתה ומה השקפתך לגבי העולם. נהגי ההיברידיות גאים בכך שנסיעתם מנקודה A לנקודה B לא חייבת להוביל אותנו לעתיד סביבתי וכלכלי לא ברור ומסוכן.
מיתוס 5: ההיברדיות יקרות
בתחילת שנת 2006, ההיברידיות היו זמינות ב – 10 מודלים שונים ונעו במחירים של 19,000$ ועד 53,000$. המודלים היעילים ביותר בחסכון דלק היו ה – Insight, Civic וה – Prius – זמינות במחירים של עד 30,000$. עד סוף העשור, צפויים לצאת יותר מ – 50 מודלים שונים. בנקודת זמן זו, ההיברידיות ייצגו מגוון רחב של גדלים, צורות ומחירים.
מצברים נטענים, מנועים חשמליים ומערכות שליטה ממוחשבות ומתוחכמות אכן מוסיפות למחיר של המכונית ההיברידית. אך למרות זאת, ככל שכמות הייצור תגדל, המחירים צפויים לרדת משמעותית. יצרנית הרכב, "טיוטה", מתכננת להציע מודל היברידי המקביל לכל המודלים הפופולריים שלה בקטגורית הדלק ובכך להפחית את המחירים בחצי.
עד אז, מחירי ה – Premium, ההיברידית של טיוטה ששוויה מוערך בכ – 30,000$ יומתקו ע"י הפתחת מיסי הרכב, מחירי תחזוקה זולים יותר ומחירים גבוהים ליד שנייה. למען האמת, מחירי היד שנייה של ה – Priuse של טיוטה מגיעים כמעט למחירים של דגם חדש.
מיתוס 6: ההיברידיות קטנות וחסרות כוח
"ההונדה אקורד" ההיברידית היא הסדאן המשפחתית המהירה ביותר בשוק. ה – Rx400h מבית ל"קסוס" וה "טיוטה היילנדר" – לשתיהן 270 כוחות סוס. ה – GS 450h , הסדאן מבית "לקסוס", תעבור את ה – 300 כוחות סוס ותאיץ מ – 0 ל – 100 קמ"ש בפחות מ – 6 שניות. "הטיוטה קונספט" היא מפלצת כוחות סוס עם 408 כ"ס!
רכבים אלה מוכיחים כי הוספת מנוע חשמלי ומצברים חשמליים לרכב רגיל (ובכך להפוך אותו להיברידי) לא בהכרח אומר כי הביצועים יפגעו. שילוב של מנוע בנזין ומנוע חשמלי ביחד מאפשר למהנדסי הרכבים שליטה רחבה יותר בניסיונם להעצים את יעילות החסכון בדלק ואת המהירות, ללא הבדל בין נהיגה בעיר או בכביש מהיר, ואם הרכב גדול או קטן.
ההיברידית בעלת מערכת ה – 2 מצבים מבית "ג'נרלס מוטורס", היא השברולט Tahoe והיא מעוצבת להעניק לנהג שליטה ברכב שטח עם מנוע 8V בעודו דוהר בכביש המהיר מבלי לבזבז דלק.
מיתוס 7: רק הסלבריטאים רוכשים היברידיות
הרשימה הארוכה של סלבריטאים אמריקאים הכוללת את לאונדרו די-קפריאו, קמרון דיאז ולארי דיוויד, הנוהגים ברחבי הוליווד במכונית ה – Priuse ההיברידית שלהם ומופיעים בתוכניות אירוח בעודם מהללים את ההיברידית שלהם. סלבריטאים אלו, ביחד עם הרוכשים הראשונים של ההיברידיות, ביצעו את הקנייה עקב הרווחים הסביבתיים. בכך, אפשרו למתג את נהגי ההיברידיות כאוהבי עצים.
האמריקאים למשל, ללא קשר לדעותיהם הפוליטיות, הפכו מודעים יותר ויותר לעלויות הכלכליות והפוליטיות של התלות שלהם בנפט. הטענה היא שהדולרים האמריקאים מסיימים את דרכם ככסף למימון הטרור במזרח התיכון לאחר ששולמו ככסף לרכישת נפט מהעולם הערבי. בנוסף לכך, מהנדסי המכוניות מתעניינים יותר ויותר בטכנולוגיות חסכוניות בדלק, מאחר שהם מזהים את העדר הרצון לותר על רכבי השטח הגדולים והרווחיים להם.
מיתוס 8: ההיברידיות מהוות סיכון לבאים לעזרה במקרה של תאונה
כעת, כשמכוניות היברידיות רבות נוסעות בכבישים בכל יום, חלק מהמבקרים תוהים אם בטיחות הציבור נפגמת עקב רכבי המתח הגבוה הנוסעים במהירויות גבוהות. כן ולא.
הבא לעזרה במקרה של תאונה, נמצא במירוץ מטורף להצלת חייהם של קורבנות התאונה. בנוסף ללחץ הגדול עליו גם לבצע החלטות רבות ומהירות כיצד להוציא את הנוסעים בזהירות מהרכב. אם נוסיף את הטכנולוגיה המסובכת והלא מוכרת של ההיברידיות, נבין כי הדבר יגרום להאטה ביכולתו לחלץ את הנוסעים. הדאגה העיקרית היא כמובן היכן לחתוך את כבלי החשמל בכדי למנוע שריפה חשמלית.
לעומת זאת, מסתבר שתרגול ואימונים יאפשרו לציבור לדעת כיצד לגשת למכונית ההיברידית במקרים של מים או שריפה (בשל החשמל המעורב בעניין). הידע של כמה דברים בסיסיים כגון: המיקום של המצברים, הצבע הכתום המשמש לציין כבלי מתח גבוה והמיקום של כמה פיוזים שהוצאתם תבודד את המערכת החשמלית – יספיק בכדי להקל על הבא לעזרה בכדי להציל חיים ולהשאר בטוח במהלך התהליך.
על כל מקרה, כבאי אש לומדים ומתעסקים עם טכנולוגיות רכב חדישות במשך שנים ועל כן יטפלו בטכנולוגיה ההיברידית ביתר קלות.
מיתוס 9: ההיברידיות יפתרו את כל בעיות התחבורה, האנרגיה והסביבה שלנו
שוק המכוניות ההיברידיות גודל בקבץ מסחרר. בשנת 2000 נמכרו בארה"ב 9,500 מכוניות וכבר בשנת 2005 נמכרו מעל 200,000 מכוניות היברידיות רק בארה"ב.
המספרים אומנם מעודדים אך יש להתחשב בשוק הכללי של התחבורה. 200,000 המכוניות שנמכרו בשנת 2005 בארה"ב מהווים רק 1.2% מ – 17 מיליון הרכבים שנמכרו באותה שנה. אם יצרני ההיברידיות יכפילו את הקילומטרז לכל ליטר דלק מ – 30 ל – 60 קילומטרים (הערכה אופטימית למדי) – הדבר יחסוך גלון דלק על כל מכונית היברידית. אם נקח את 200,000 המכוניות – החסכון בגלוני דלק יהיה אומנם גדול אך הדבר יקטין את צריכת הדלק היומית בארה"ב מ – 400 מיליון גלונים רק ל – 399,800,000 גלונים.
החזאים בשוק ההיברידיות חוזים את המשך עליית המכירות של מכוניות היברידיות גם בשנים הבאות ואם המספרים ימשיכו לעלות בקצב זה, תוך 20 שנים צפויות להיות יותר ממיליארד מכוניות היברידיות ברחבי העולם.
מיתוס 10: הטכנולוגיה ההיברידית היא שגעון חולף
הטכנולוגיה ההיברידית לא לעיתים מוצגת כגישה הפחות טובה לניידות כשהיא מושוות לטכנולוגיות כמו תאי דלק, מנועי דיזל או מימן. התקווה וההשקעה הגדולה הושמה דווקא בהנעה במימן. ולמרות זאת, ב – 1 בדצמבר 2005, הסוכנות הבין לאומית לאנרגיה סיכמה כי במקרה המעודד ביותר טכנולוגית המימן תהווה רק 30% מצי הרכב העולמי. כשלון הרכבים המונעים במימן גרם להבנה כי אין להתמקד באנרגיה אחת כפתרון כללי (בניגוד לטכנולוגיה היברידית המשלבת 2 אנרגיות הנעה לפחות).
הדיון על עתיד הטכנולוגיה של הרכבים מתנהל כרגע בכיוון של מציאת הדרכים הטובות ביותר לשילוב מערכות ואנרגיות ברכב היברידי אחד. הניסיון שנרכש ע"י הייצור המסיבי של המכוניות ההיברידיות המשלבות דלק וחשמל העניק למהנדסים הארה שנדרשה לפתח מערכות מתוחכמות הנדרשות לשלב מקורות שונים של אנרגיות שונות.